נהג מרוצי סיבולת
ניק דה פריס ביסס את שמו במגוון רחב של ענפי ספורט מוטורי, כשהוא משלב ביצועים אסטרטגיים עם מודעות טכנית גבוהה.
מקרטינג לנוער ועד למרוצי חד-מושביים – ניק דה פריס נהנה מקריירת נהיגה עשירה ומוצלחת. עם זאת, במרוצי סיבולת הוא הגיע לשיאים הגדולים ביותר, כשההישג הכי גדול שלו עד כה היה הניצחון היוקרתי במרוץ 24 השעות של לה מאן ב-2026.
ניק דה פריס, שנולד בהולנד ב־1995, החל להתחרות בקארטינג בגיל צעיר והתקדם במהירות בסולם הדרגות, כשהוא מושך תשומת לב בזכות הדיוק והבגרות שלו. הוא זכה פעמיים ברציפות באליפויות העולם בקארטינג של CIK-FIA בשנים 2010 ו־2011, לפני שעבר למרוצי פורמולה חד־מושביים. לאחר מספר עונות בפורמולות הצעירות, הוא זכה ב־2019 באליפות ה־FIA Formula 2™ – סבב ההכשרה המרכזי לפורמולה 1®. באותה שנה החל דה פריס לבסס את מעמדו גם במרוצי סיבולת, כאשר סייע לקבוצת Racing Team Nederland לרשום ניצחון בכורה בקטגוריית LMP2 במסגרת אליפות העולם במרוצי סיבולת (WEC), במרוץ 6 השעות של פוג’י. כדי להוכיח את היכולות המגוונות שלו, הוא המשיך וזכה באליפות העולם בפורמולה E לעונת 2020–21 במדי קבוצת מרצדס-EQ.
דה פריס רשם גם מספר הצלחות בפורמולה 1®. לאחר ששימש כנהג מבחן במספר קבוצות, ב־2022 הוא זומן בהתראה קצרה לרשום הופעת בכורה מרשימה ומלוּוה בנקודות עבור קבוצת וויליאמס בגרנד פרי של איטליה, ובהמשך התחרה בעונה שלאחר מכן עבור קבוצת אלפא טאורי.
מאז שהחזיר את עצמו למרוצי הסיבולת ב-2024, הוא זכה להצלחה עולמית עם קבוצת TOYOTA RACING בקטגוריית מכוניות העל העילת. באותה שנה הוא ניצח במרוץ 6 השעות של אימולה, סיים במקום השני בלה מאן, וסייע לקבוצה לזכות באליפות היצרנים של ה-FIA WEC בקטגוריית מכוניות העל. ב-2025 הוא קטף את הניצחון במרוץ 8 השעות של בחריין, וביוני 2026 חצה ראשון את קו הסיום בלה מאן, במהדורה ה-94 של מרוץ הסיבולת המפורסם בעולם.
הינרס הפכה למליצת רולקס בשנת 2026.