עם זאת, מאז חשיפת הרוטור Perpetual הראשון ב-1931, האוטונומיה עלתה בצורה מרהיבה. בעקבות זאת, השעונים הפכו להיות הרבה יותר מחוברים לעונד אותו. למדנו שכל עונד בעל אנרגיה ייחודית ומגוונת שמשנה קצב, כיוון, ועוצמה. הצלחנו, על ידי הבנת הניואנסים והמגוון האינסופי שלה, ללכוד ולהזין אותה לקליברים שלנו ביעילות רבה. כך יצרנו חילוף מתמיד של אנרגיה בין השעון לעונד.
