שעוני ה-GMT-מאסטר וה-GMT-מאסטר II חבים את מעמדם האייקוני לא רק לאיכויותיהם הטכניות והעיצוביות אלא גם להישגיהם של ההרפתקנים הנועזים שמילאו תפקיד בסיפורם של שעונים אלו. שעוני GMT-מאסטר מסוימים שענדו אנשים יוצאי דופן היו עדים להיסטוריה בהתהוותה. לאורך השנים הגנה רולקס על מורשת היסטורית זו בכך ששימרה כמה מהשעונים הייחודיים הללו.
1959
הטיסה מניו יורק למוסקבה
מהבית הלבן לכיכר האדומה
ארבע שנים לאחר השקתו השתתף ה-GMT-מאסטר באירוע שחיזק את תדמיתו כשעון המחבר בין אנשים: טיסת פאן אמריקן הראשונה ללא הפסקה בין ניו יורק ומוסקבה. האירוע ההיסטורי היה לא רק הישג טכני אלא גם מאורע סמלי מאוד. ביולי 1959, בשיא המלחמה הקרה, טסו עיתונאים למוסקבה כדי לדווח על ביקורו של סגן נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון בברית המועצות. בהגאי הבואינג 707 שעשה את המסע הבין-יבשתי החלוצי הזה אחז הקברניט כ.נ. וורן, שהשתמש ב-GMT-Master שלו כעזר ניווט. הוא הכריז כי "הטיסה עצמה נווטה על ידי רולקס".
פגסוס אוברלנד
מסע של גילוי תרבותי
בשנת 1959 יצאו שמונה חברים מגדוד של הצבא הבריטי למסע סביב העולם שנשא את השם "פגסוס אוברלנד". רולקס העניקה תמיכה למסע בכך שציידה את כל חברי הצוות בשעוני GMT-מאסטר. הם נסעו בשני רכבי שטח וחצו את אירופה, אסיה, אוקיאניה ואפריקה, סך הכל כ-34 מדינות. הם הסריטו כל רגע ורגע של המסע בן 51 השבועות. הצילומים שלהם נותנים הצצה ייחודית לחיים ברחבי העולם בשלהי שנות ה-50', ומציגים את האופנה, התרבויות, סגנונות הבנייה והנופים של אותה תקופה.
1967
המטוס הרקטי X-15
שיא של כל הזמנים
בין השנים 1959 ו-1968 פיתחו נאס"א וחיל האוויר של ארה"ב את תוכנית מחקר הטיסה ההיפרסונית X-15. כלי הטיס הניסיוניים המונעים על ידי רקטות נועדו לבחון את יכולת הטייסים לעמוד בהשפעות של מהירות קיצונית ושל טיסה תת-מסלולית. הנתונים המקיפים שנאספו ממדידות תאוצה, לחצים, זעזועים, רעידות, טמפרטורות והיבטים אחרים של חיכוך אווירודינמי וטכניקות של כניסה חוזרת לאטמוספירה הביאו להתקדמות גדולה במחקר התעופה והחלל. בתוכנית השתתפו כתריסר טייסים, ביניהם וויליאם ג'יי נייט שהפגין הצטיינות מיוחדת. ב-3 באוקטובר 1967, מעל מדבר מוהאבי בקליפורניה, כשהוא עונד שעון GMT-מאסטר, הגיע נייט למהירות של 7,274 קמ"ש (6.7 מאך) וקבע שיא שלא נשבר עד היום.
1970
Apollo XIII
ליבו של כיבוש החלל
ב-11 באפריל 1970 יצאה משימת אפולו 13 מכדור הארץ למסע שאמור היה להיות הניסיון האמריקאי השלישי לנחות על הירח. טייס מודול הפיקוד ג'ק סוויגרט לקח איתו שעון שהיה יקר ללבו: GMT-מאסטר, שאותו הוא ענד לאורך כל המשימה, כמו קמע למזל טוב. שלושה ימים לאחר ההמראה גרמה תקלה טכנית לפיצוץ במיכל החמצן השני של החללית. היות שהם כבר נמצאו במסלול אל הירח, לא נותרה לשלושת האסטרונאוטים ברירה אלא להמשיך במסלול ולחוג סביב הירח בניסיון לחזור לכדור הארץ. סוויגרט נאלץ לתקן את המסלול ארבע פעמים. הוא הציל את המשימה מאסון בכך שמנע מרכב החלל להתרסק בעת הכניסה חזרה לאטמוספירה של כדור הארץ. ב-17 באפריל נחתה הקפסולה במימי האוקיינוס השקט, בין ניו זילנד לפיג'י, כאשר אנשי צוותה בריאים ושלמים.
1972
Apollo XVII
המשימה האחרונה
ב-7 בדצמבר 1972 שוגר המשגר סטורן 5 מקייפ קנוורל אל משימת הירח האחרונה של אפולו. יעדו: הרמות הגובלות ב"ים השלווה" שבירח. אחד מאנשי הצוות, קפטן רונלד אוונס, ענד את ה-GMT-מאסטר שלו. כטייס של מודול הפיקוד, הוא נשאר במסלול בעת שחבריו לצוות נחתו על פני הירח. ב-14 בדצמבר התחבר מודול הירח מחדש לחללית אפולו 17 כדי להתחיל את דרכו הארוכה הביתה. ב-17 בדצמבר יצא אוונס להליכת חלל של למעלה משעה. יומיים לאחר מכן חולצו שלושת האסטרונאוטים בבטחה לאחר שהחללית צנחה אל האוקיינוס השקט, וכך הסתיים לו הפרק האחרון בסיפורה של משימת אפולו.
