סילביה ארל, ביולוגית ימית בעלת שם עולמי, הינה חלוצה בחקר הימים כבר למעלה מארבעה עשורים. מחויבותה העמוקה לשימור הימים והמערכות האקולוגיות הפגיעות שלהם, ויוזמתה הבינלאומית, Mission Blue, גייסו את תמיכת הציבור להקמת אזורים ימיים מוגנים (המכונים "מרכזי תקווה") ברחבי העולם. הזמן הוא, לדבריה, אמת מידה לחיים ותזכורת שביכולתו של כל אדם לחולל שינוי. שעון הרולקס שהיא עונדת אינו רק מכשיר אמין לשימוש בעת היציאה למשלחות. הוא נושא עמו גם משמעות עמוקה יותר.

בשנותיי המוקדמות כמדענית - הצלילה, השימוש בצוללות, החיים מתחת לפני המים, חקר הימים, השמחה בגילויי האישיים, היוו עבורי מניע עיקרי. אבל היום מה שמניע אותי בעיקר אינו החקר שלי אלא הניסיון להביא אחרים לחקר.  ככל שתגדל מעורבותם האישית של אנשים אחרים בחקר הימים, ככל שהם יראו בעצמם את יופי האוקיינוסים, את פגיעותם ועד כמה שינינו אותם, כך לדעתי יהיה לנו סיכוי רב יותר לשרוד כמין.

בכל יום ויום, הזמן הוא מידה של החיים. עלינו להיות מודעים לכך שחיינו הם נס ולדעת שהזמן שעומד לרשותנו הוא הזדמנות לחולל שינוי - אז מדוע לא לחולל שינוי בכיוון הנכון.

רוב השעונים נחשבים כתכשיטים או, עבורנו החוקרים, כמכשירים למדידת זמן. אבל לשעון שלי יש משמעות עמוקה הרבה יותר עבורי. העיקרון של רולקס הוא לתמוך בחקר, בשימור, באמנויות ובכל המיטב שיש באנושות. לכן עבורי, ענידת השעון היא סמל לכך שגם אני מעריכה את אותם הדברים, ושותפה לאתיקה שבמרכזה האכפתיות והדאגה להם.

העיקרון של רולקס הוא לתמוך בחקר, בשימור, באמנויות ובכל המיטב שיש באנושות.

הרעיון לרכוש את השעון - בן ברית מיוחד מאוד לפעילויות החקר שלי - עלה בי כשצללתי עם חברתי הטובה ביותר באיי הקיז של פלורידה בתחילת שנות ה- 80. היא ענדה את השעון וכששמתי לב לכך הצבעתי עליו וניערתי את זרועה. חשבתי שהיא שכחה להסיר אותו, אבל היא רק חייכה אליי. רק אז ראיתי שמדובר ברולקס, שאטימות המים שלו אפשרה צלילה לא רק לעומק הזה, אלא גם עמוק הרבה יותר. ועדיין, זהו שעון שיכול להתאים לקוקטייל, להישאר על פרק כף היד בגשם או במקלחת, עד כדי כך שהוא יכול להפוך, כפי שנוכחתי בעצמי כשרכשתי את אותו השעון זמן קצר לאחר מכן, לשלוחה של עצמי, ולמשהו שאפשר לענוד בכל עת ובכל מקום. הוא כמו חוש שישי, מורה דרך שעומד לרשותי על זרועי.

השעון הזה מלווה אותי כבר עשרות שנים. הוא היה במשלחות מסביב לעולם - בקוטב הצפוני והדרומי, באוקיינוס ההודי והאטלנטי, במעמקי האוקיינוס השקט ובלמעלה משלושים צוללות. הוא היה עמי כשנאמתי באומות המאוחדות ונפגשתי עם אנשים בעלי השפעה - נשיאי ארצות הברית, חברי קונגרס וראשי מדינות מכל רחבי העולם. 

השעון הזה מלווה אותי כבר עשרות שנים... שלוחה של עצמי, ומשהו שאפשר לענוד בכל עת ובכל מקום. הוא כמו חוש שישי, מורה דרך שעומד לרשותי על זרועי.

אבל הרגע החשוב ביותר הוא ככל הנראה זה שעוד יבוא. כל עוד אני נושמת, בכוונתי להמשיך בחקר. אנשים שואלים אותי: "את עדיין צוללת?" ואני תמיד עונה: "אני עדיין נושמת."

השעון של סילביה ארל

אויסטר פרפטואל ליידי-דייטג'אסט

שתפו את הדף הזה