רוג'ר פדרר הוא אחד משחקני הטניס הטובים ביותר בכל הזמנים, עם 20 תארי גרנד סלאם ומספר שיא של תארים מווימבלדון. עם זאת, עבור השחקן השווייצרי, טניס לא תמיד היה שם נרדף לניצחון. רק בשנת 2009, הקיץ שבו נולד זוג התאומים הראשונים שלו, שבר רוג'ר את שיא כל הזמנים של פיט סמפראס, בגרנד סלאם בווימבלדון, וכבש את יעד הגדולה שהציב לעצמו. הרולקס שענד באותו היום מעלה בו זיכרונות אהובים מקיץ מכריע זה.

מעולם לא היה חשוב לי לשבור שיאים. המטרות שלי היו מציאותיות יותר; קיוויתי להיות בין 100 שחקני הטניס הטובים ביותר, אולי אפילו בין עשרת הראשונים. אבל תמיד ניסיתי להגשים את חלומותיי.

נקודת המפנה בחיי הגיעה בגיל 14, כשעזבתי את ביתי והתחלתי להתאמן במרכז הטניס השווייצרי הלאומי. שם הפכתי מילד לגבר ואלו היו שלוש השנים החשובות ביותר בחיי. ניסיתי להבין מה הייתה המשמעות האמתית של חוזק נפשי.

אבל לקח לי עוד שש שנים עד שהבנתי והרגשתי לגמרי בבית על מגרש טניס. הייתי צריך ללמוד את השיעור בדרך הקשה, להרגיש אכזבה מהפסד משחק אחרי משחק משום שלא הייתי מסוגל לשלוט ברגשותיי. כשסופסוף מצאתי את השיטה הנכונה, הרגשתי טוב כל כך שמעולם לא שיניתי אותה לאחר מכן.

ארץ מולדתי, שווייץ, הייתה חשובה מאוד בעיצוב האדם שאני היום. יום אחד הבנתי שאוכל להיות השווייצרי הראשון שיגיע למקום הראשון בעולם. ואז גם הזכרתי לעצמי שאוכל להשיג את כל מה שלא נעשה עדיין בעבר. וזה מה שקרה. ניצלתי את ההזדמנות ושאבתי השראה ומוטיבציה מן התחרות, מהשיאים, מטורנירים שבהם אהבתי להשתתף.

כשאני מביט בשעון, אני זוכר את היום בבירור

ואז הגיעה 2009. זכיתי בדיוק באליפות צרפת הפתוחה בפעם הראשונה באותו הקיץ והגעתי לווימבלדון כשבכוונתי לשבור את שיא כל הזמנים של פיט סמפראס בגרנד סלאם. כשניצחתי באמת ושברתי את השיא, אחרי משחק אפי בן חמש מערכות נגד רודיק, לא יכולתי להאמין. לא הצלחתי להגיע לנקודת שבירה עד למשחקון האחרון, שהעניק לי את הניצחון. כשהגיע סופסוף הרגע להרים את הגביע, ענדתי את הרולקס שלי על פרק כף היד.

זו הסיבה שהשעון חשוב לי במיוחד. כשאני מביט בשעון, אני זוכר את היום בבירור: פיט סמפראס הגיע למשחק הגמר - הוא תמיד אמר שיגיע אם יהיה לי סיכוי לשבור את השיא שלו. גם ביורן בורג היה שם, ג'ון מקנרו היה פרשן במשחק, ורוד לייבר היה נוכח גם הוא. הרבה שחקני טניס אגדיים היו שם. כשיצאתי מהמגרש, הם ירדו מהיציעים כדי לברך אותי על שבירת השיא. היה כל כך נעים להרגיש את האהבה ממשפחת הטניס, שעבורי היא חשובה מאוד.

בכל פעם שאני עונד את הרולקס שלי, הוא מזכיר לי את הרגעים הגדולים הללו. הוא גם מזכיר לי שאם לא עובדים קשה, מישהו אחר יעשה זאת במקומך, ועלול להביס אותך כתוצאה מכך. לכן חייבים להראות קשיחות וחוסר רחמים במידה מסוימת, מבלי לוותר על משחק הוגן עם סגנון. אני חושב שזה חשוב מאוד.

השעון של רוג'ר פדרר

אויסטר פרפטואל דייטג'אסט II

שתפו את הדף הזה