הנווט פול קאיארד הוא אחד משייטי היאכטות המוכרים והמנוסים ביותר בתחומו. הוא זכה בשבע אליפויות עולם, השתתף פעמיים במשחקים האולימפיים ושבע פעמים בגביע אמריקה. במשך למעלה מ-40 שנים, הוא חצה מאות אלפי מילים ימיים והתעמת עם הסכנות הגדולות ביותר. בים, התמודדות עם האתגרים הקשים ביותר אינה אפשרית ללא שותפות ואחווה והרולקס שלו מזכיר לו את ההרפתקאות הבלתי נשכחות שנקרו בדרכו.

בגיל שמונה, אבי בנה לי סירת עץ קטנה במוסך שלנו, כאן בסן פרנסיסקו. אף אחד מבני משפחתי אינו מפליג, אבל התוודעתי לספורט בגיל שבע דרך אחד מחבריי ללימודים ואבי ראה שאהבתי מאוד את הפעילות הזו. אני חושב שמה שמשך אותי לשייט בגיל צעיר כל כך היו החופש והעצמאות. הייתי הקברניט של כלי השייט שלי, פשוטו כמשמעו. ואין הרבה קברניטים שמנווטים בגיל שמונה כלי שייט, מכל סוג שהוא! מאותו הרגע, התשוקה לשייט מעולם לא עזבה אותי.

אני חושב שזו עובדה מדהימה שבני האדם המציאו דרך להפליג ולגלות עולם רק הודות לעוצמת הרוח. אם ארצה, אוכל לצאת ממפרץ סן פרנסיסקו ולהגיע לתאילנד, תימן או אלכסנדריה במצריים. אבל אימא טבע היא אכזרית לעתים. לכן צריך להתכונן ולהיות מאורגנים כדי לעמוד בפניה כשהיא זועמת.

אני חושב שאפשר להתכונן לעמידה בפני 90 אחוזים מגחמותיה, אבל גם האדם המנוסה ביותר עשוי למצוא את עצמו במצב שלא ראה מעולם. זה אולי הדבר המרתק ביותר ובה בעת המסוכן ביותר באימא טבע. לפעמים, אפשר להימצא במקום המבודד והמרוחק ביותר על פני כדור הארץ ואם משהו משתבש, צריך לסמוך על עזרתם של תשעת האנשים שנמצאים אתך על הסירה - להפקיד בידיהם את חייך. בים, אפשר לעמוד על מלוא המשמעות שיש לאחווה - חייך תלויים באחרים וחייהם תלויים בך.

גם האדם המנוסה ביותר עשוי למצוא את עצמו במצב שלא ראה מעולם. זה אולי הדבר המרתק ביותר ובה בעת המסוכן ביותר באימא טבע.

השעון הזה הוענק לי על ידי ראול גרדיני, בעלי ה-Moro di Venezia. כשזכינו באליפות מקסי העולמית ב-1988, כאן במפרץ סן פרנסיסקו ובמקום שבו גדלתי, רולקס העניקה שעון לבעליה של הסירה המנצחת. אבל ראול החליט בנדיבותו להזמין 25 שעוני סאבמרינר מדהימים, שעל כל אחד מהם נחרט "1988 Maxi World Champion, Il Moro di Venezia" והעניק אותם לכל אחד מחברי הצוות. זה היה אות התודה האולטימטיבי למשימה שהושלמה בהצטיינות ומבחינתי, השעון מייצג את התקופה החשובה ביותר בקריירה שלי: יצאנו לזכות ב-Challenger Series של גביע אמריקה, לפני שנשתתף בגמר הגביע, ובסופו של דבר במירוץ מסביב לעולם. השעון ליווה אותי במשך כל ההרפתקה.

התחריתי עם הסאבמרינר בפורטו צ'רבו כשהגענו למקום השני במקסי העולמי, התחריתי איתו ביפן כשזכינו באליפות העולם בקטגוריית 50 הרגל ב- 1991. התחריתי איתו בנמל קאוז, באי וייט באנגליה, התחריתי איתו בטרוומונדה בגרמניה, והתחריתי איתו בקי וסט שבארצות הברית. השעון הזה היה איתי בכל רחבי העולם ב- 1997.

לשעון הזה יש משמעות עצומה עבורי, לא רק הודות למירוצים שלהם היה עד, אלא גם הודות לאדם שנתן לי אותו.

לשעון הזה יש משמעות עצומה עבורי, לא רק הודות למירוצים שלהם היה עד, אלא גם הודות לאדם שנתן לי אותו. ראול גרדיני היה בעלי הסירה שלנו אך לא רק - הייתה לו השפעה עצומה על הקריירה שלי, וככל הנראה השפעה רבה אפילו יותר על חיי. הוא היה המנטור שלי, ואבא שני.

השעון הספציפי הזה זכה להערכה רבה מצד בתי כשהייתה בת 18, אז השאלתי לה אותו למשך מספר שנים. היא ענדה אותו בטקס לסיום לימודיה בתיכון, וכשראיתי אותה חוצה את הבמה עם הרולקס על פרק כף ידה עלה בדעתי להעניק לכל אחד מילדיי רולקס ליום הולדתו ה-21. ילדיי הם שייטים מושבעים בעצמם, ולעונג היה לי ללמד אותם. לכן הענקתי לבני שעון יאכט-מאסטר ולבתי סאבמרינר משלה - בדיוק כמו שלי.

השעון של פול קאיארד

אויסטר פרפטואל סאבמרינר דייט

שתפו את הדף הזה