ג'יימס קמרון מגלם את פסגתה של תעשיית הקולנוע. עם 11 פרסי אוסקר, טיטניק הוא הסרט באורך המלא שזכה במספר הפרסים הגבוה ביותר בכל הזמנים ואווטאר הוא הסרט שהניב את ההכנסה הגבוהה ביותר בכל היסטוריית הקולנוע. קמרון בוחר את הפרויקטים שלו בקפדנות ונענה לאתגר רק כאשר הוא יודע שיוכל לפרוץ את גבולות האפשר. את עיקרון זה הוא מיישם הן על עבודתו כיוצר סרטים והן כחוקר. מאז ומעולם, הרולקס שלו היה עבורו סמל למסעו המתמשך לגילוי הלא-נודע. לאחר שליווה אותו באינספור משלחות ב-20 השנים האחרונות, השעון מצא כעת את ביתו במעמקי יערות הגשם שבאמזונס.

כילד הייתי משוגע על מדע, הייתי חוקר טבע שיצא לאסוף חרקים, נחשים, פרפרים ודגימות. החלום הראשון שלי, לפני שרציתי להיות במאי, היה להיות חוקר. רק בשלב מאוחר יותר התחלתי להתעניין ביצירת סרטים.

באותה התקופה, הלכתי לראות סרטים שהדהימו אותי ולקחו אותי לעולם אחר. כשהחלטתי להיות במאי, רציתי לתת לקהל שלי את התחושה שהייתה לי כילד בקולנוע.

כתבתי את אווטאר ב-1995 על סמך רעיונות שהיו לי כשהייתי בקולג' בגיל 19, כלומר לפחות 20 שנים לפני כן. עברו עוד 10 שנים עד שהצלחנו ליצור את הסרט בפועל.

חשבתי: מה אוכל לתת לו, איזו מתנה עם ערך אישי שישווה, לדעתי, למה שהוא העניק לי. אז נתתי לו את הרולקס סאבמרינר שלי.

כשביימתי את אווטאר, ערכתי המון מחקרים על תרבויות הילידים וגיליתי שמאבקיהם נמשכים עדיין היום. אנשים עדיין נעקרים, התרבויות שלהם נהרסות. הבנתי שמשמעות ההצלחה של אווטאר היא אחריות גדולה עבורי והרגשתי שעליי לקחת חלק ולהפוך לפעיל למען זכויות הילידים.

התיידדתי עם רופני, ראש שבט הקאיאפו במעמקי האמזונס. הוא העניק לי מתנות יקרות ערך שהיו חשובות מאוד עבורו והפך אותי לבן שבט הקאיאפו בטקס, שבמהלכו קיבלתי שם חדש. בתרבות שלהם, יש לכך משמעות רבה. וחשבתי, "מה אוכל לתת לו, איזו מתנה עם ערך אישי שישווה, לדעתי, למה שהוא העניק לי." אז נתתי לו את הרולקס סאבמרינר שלי.

רכשתי את השעון ההוא לפני 20 שנים והוא ליווה אותי מאז מדי יום: הוא היה על פרק ידי כשביימתי ברכב צדי את שליחות קטלנית 2, במהלך כל סצנות הפיצוצים והיפוכי המשאיות, עם המצלמה ביד, במרחק של מטר אחד מגלגלי משאית כבדה בתנועה. ענדתי אותו בפעם הראשונה כשראיתי מבעד לחלון צוללת את אניית הטיטניק במציאות, וענדתי אותו עם חליפת הסמוקינג שלי כשעליתי לבמה לקבל את האוסקר על בימוי טיטניק.

הוא בן לוויה קבוע. אנשים באים והולכים - השעון נשאר.

"רכשתי את השעון שאני עונד כיום כתחליף לזה שנתתי לרופני. כשאני מביט בו, אני חושב על כל מה שעבר על הסאבמרינר הקודם שלי. אני רואה את כל המקומות שבהם היה; במעמקי הים, במשחק עם ילדיי, בכתיבת תסריט. הוא בן לוויה קבוע. אנשים באים והולכים - השעון נשאר.

והשעון הזה רק מתחיל את דרכו.

השעון של ג'יימס קמרון

אויסטר פרפטואל סאבמרינר דייט

שתפו את הדף הזה