ב-1960, קצין הצי האמריקאי דון ולש וחוקר הימים ז’אק פיקארד, צללו לנקודה הימית הנמוכה ביותר בעולם, שקע מריאנה שבאוקיינוס האטלנטי, בצוללת הבתיסקף "טריאסטה". שעון רולקס אויסטר ניסיוני, דיפסי-ספיישל, הידוע כיום בכינויו "The Old Lady", חובר לחלקה החיצוני של הטריאסטה בעת שהצוות שבצוללת קבע שיא צלילה חדש וציון דרך מהותי בחקר מעמקי הים. במובן מסוים, ניתן למצוא את הקוד הגנטי של ולש בכל שעון רולקס שנוצר מאז.

לעתים קרובות שואלים אותי צעירים - הקהל האהוב עלי - כיצד הופכים לחוקרים? ואני אומר, "פשוט מאוד, נולדים חוקרים. אין צורך לטפס על ההר הגבוה ביותר או לצלול למקום העמוק ביותר בים, רק להיות סקרנים לגבי העולם הסובב אותנו."

כילד, הדבר היחיד שרציתי היה להיות ימאי. בסוף שנות ה-30 גרנו בבית שהשקיף על מפרץ סן פרנסיסקו. יכולתי לראות את האוניות שיצאו מתחת לגשר הגולדן גייט ונעלמו באופק ואמרתי, "מעניין מה יש שם ואיך אוכל לראות זאת? איך עושים את זה?" היה לי מזל כי זכיתי לצאת ולראות ואני ממשיך לעשות זאת עד היום. הייתי בקוטב הצפוני, הייתי במעמקי הים העמוקים ביותר ו-65 שנים לאחר מכן, אני עדיין לומד דברים חדשים.

מתחת לפני המים אני מוקסם מהרעיון שאני מבקר בכוכב לכת שלא נחקר עדיין. לאחר 100 המטרים הראשונים, יש חשכה מוחלטת; כאילו נכנסנו לעולם חדש שבו אורגניזמים לא ידועים נמצאים בסביבתם הטבעית אך לא אני - אני זר לה.

התוודעתי לראשונה לאפשרות הביקור במעמקי הים פחות משנה לפני שהתנסיתי בה. שירתתי בצוללות של חיל הים האמריקאי כשהתחילו החיפושים אחר מתנדבים לבדיקת מכונה בשם "בתיסקף" שאפשרה לצלול עמוק יותר בים. התנדבתי לתכנית ויצאתי למסע שיימשך כל החיים. התחלתי במשימה קצרה למדי - 11 קילומטרים - כשביצעתי את הצלילה העמוקה ביותר.

מתחת לפני המים אני מוקסם מהרעיון שאני מבקר בכוכב לכת שלא נחקר עדיין.

תנאי החיים שלנו בתא היו צפופים למדי. ז’אק פיקארד היה איש גבוה מאוד ואני לא כל כך גדול, אבל השתמשנו בכל פיסת שטח שנותרה. הטמפרטורה הייתה מעט גבוהה מזו של מקרר רגיל. זה היה ב-1960, ורוב הציוד החשמלי שבו השתמשנו פלט חום. הבתיסקף הייתה קטנה אבל היינו עסוקים מאוד; זה היה תחום ההתמחות שלנו. זה סימל עידן חדש בעבודה מתחת לפני המים.

במהלך הצלילה, היה איתנו עוד נוסע על הסיפון; שעון רולקס שעוצב בהתאמה אישית, ושהיום אנו מכנים "The Old Lady". באותה תקופה לא היה בז’נבה מתקן לבדיקת הלחץ המרבי של מעמקי הים, לכן הבתיסקף שימשה כסביבת בדיקה לשעון החדש.

הוא נחשף לתנאים קיצוניים במהלך כל הצלילה, שארכה תשע שעות. הייתי סקרן לדעת אם ""The Old Lady"" תהיה עדיין במצב תקין כשעלינו לפני הים, וכך היה. היא ביצעה את חלקה היטב וכך גם אנחנו. זה היה יום עבודה מוצלח. אני שמח מאוד ש-The Old Lady ממשיכה להעניק השראה ליצירת שעונים ושהקוד הגנטי שלי ממשיך לחיות דרכה ונמצא בכל שעון רולקס כיום.

לציון מחצית המאה לצלילה החלוצית, קיבלתי במתנה את שעון רולקס זה, שעל גבו נחרט עבורי המסר הבא: "Don Walsh, deepest dive 1960 - 2010, in appreciation" (דון ולש, הצלילה העמוקה ביותר 1960 - 2010, כאות הערכה) אני גאה בו מאוד - הוא לא מש מצדי.

אני שמח מאוד ש-The Old Lady ממשיכה להעניק השראה ליצירת שעונים ושהקוד הגנטי שלי ממשיך לחיות דרכה ונמצא בכל שעון רולקס כיום.

בזכותו אני זוכר מי אני, היכן הייתי… זוהי תזכורת דוממת להישגים ולגאווה שלי. אני מביט בו ומזכיר לעצמי שאנחנו לא יכולים לחיות לנצח בעבר. יש לכבד את העבר ואת מה שהושג, אך להמשיך להתקדם.

השעון של דון ולש

אויסטר פרפטואל סאבמרינר דייט

שתפו את הדף הזה