דייויד דובילה הוא עד רולקס מאז 1994 ואחד הצלמים החלוצים והידועים ביותר בעולם בתחום הצילום התת-ימי. לאחר פרסום המאמר הראשון שלו בנשיונל ג'יאוגרפיק ב-1971, הוא זכה במהירות להכרה כאחד הצלמים המובילים של המגזין. העדשות של דיוויד דובילה צילמו את כל הימים בכדור הארץ. תצלומים יוצאי דופן אלה תורמים להתלהבות הציבורית מהסביבה הימית והיצורים שבה ומעודדים את שימורה כאחד. שעון הרולקס שלו מלווה את הרפתקאותיו כבר למעלה מ-50 שנים, כעד לכ-27,000 שעות מתחת לפני המים ולהתנסויות יחידות במינן.

 

 

משמעות החקר עבורי היא להגיע למקום כלשהו ולראות משהו חדש. אבל עבורי ועבור אשתי, ג'ניפר הייז, הוא מחייב גם לחזור עם תמונה שתפקח לכולם את העיניים אל היופי התת ימי - זוהי תמצית החקר. כוכב הלכת שלנו מורכב בעיקרו ממים ומכיל עולם אחר, יפה ומורכב להפליא. זהו עולם שבו אנו שוקלים פחות, עולם שבו חלומות מתעוררים לחיים.

כשהתחלתי לצלול, כל צלילה הייתה מסע של גילוי. כיום, אנו מתעדים תקופה שבה האוקיינוסים משתנים במהירות. וכאן הצילום נכנס לתמונה: כדי לפתוח לכולם את העיניים ליופיו של הים, לעובדה שהים הוא לבו של כדור הארץ שלנו.

ההתלהבות שלי החלה כשהייתי בן שמונה במחנה קיץ, בהרי אדירונדק בניו יורק. שמתי מסכת צלילה, צללתי באגם קטנטן וחיי השתנו. ראיתי אלומות אור ירוקות ודגים קטנים ששחו דרכן… אני עדיין זוכר את היום הזה.

גדלתי בעיר ניו יורק, שאינה המקום המתאים ביותר לצילום תת ימי, אבל חלמתי להיות צלם של נשיונל ג'יאוגרפיק. העבודה עבור נשיונל ג'יאוגרפיק פותחת חלון חסר תקדים אל העולם, ואחרי פרסום של 70 סיפורים, ראיתי חלק עצום מן העולם התת-ימי, שהעניק לי פרספקטיבה על ערכם היקר מפז של החיים.

 

העבודה עבור נשיונל ג'יאוגרפיק פותחת חלון חסר תקדים אל העולם, ואחרי פרסום של 70 סיפורים, ראיתי חלק עצום מן העולם התת-ימי, שהעניק לי פרספקטיבה על ערכם היקר מפז של החיים.

הכלים החשובים ביותר לצילום תמונות תת ימיות הם סקרנות, סקרנות ללא שובע וכמובן אור. בכל הנוגע לציוד, לא מדובר רק בגוף השעון העמיד במים, אלא גם בשעון רולקס עצמו.

רכשתי את הרולקס הראשון שלי כשהייתי בן 16 ורולקס היה עמי במשך כל הקריירה בנשיונל ג'יאוגרפיק. אני זוכר שקפטן ז'אק קוסטו ולואיס מרדן, הגיבור שלי בנשיונל ג'יאוגרפיק, ענדו רולקס. רכשתי את הרולקס הראשון שלי בתקופה ובמקום מכריעים בחיי. עבדתי כצוללן עבור מעבדה ימית והייתי זקוק לשעון. השעון הקודם שלי הוצף ללא הפסקה, כמו אקווריום אמתי! הוא אף פעם לא עבד. רולקס היה השעון התת-ימי, כבר ב-1962. לא יכולתי להרשות לעצמי לקנות את השעון ואת הצמיד, ושאלתי, "האם אוכל לרכוש רק את השעון?" והם אמרו „כן”! הם מכרו לי את השעון עם רצועת גומי, ולאחר שנתיים יכולתי להרשות לעצמי לרכוש את הצמיד. אני עונד את הרולקס הזה כבר 56 שנים.

השעון הקודם שלי הוצף ללא הפסקה, כמו אקווריום אמתי! הוא אף פעם לא עבד. רולקס היה ה-שעון התת ימי, כבר ב- 1962.

אנחנו חיים בעולם שפועל על סוללות, אבל מתחת לפני המים שעון מכני הוא המשענת שלי. היו לי מחשבים שקרסו, אבל הרולקס לא הפסיק לפעול אף פעם והראה תמיד את השעה הנכונה. לאחרונה, לקחתי עמי מחשב לצלילת בלונים בעומק של 45 מטרים (150 רגל) אל שרידי מטוס יפני שהתגלו לאחרונה בפיליפינים. המחשב לא שרד, השעון המשיך לעבוד.

הרולקס שאני עונד כעת הוא דיפסי והוא חשוב עבורי כעת לא פחות מן הרולקס הראשון. הוא היה עד לכל מיני הרפתקאות ולעולם לא יעלה על דעתי לצלול בלי הרולקס שלי. מתחת לפני המים, הזמן הוא יקר ערך מאוד, לעתים יקר ערך יותר מהאור, לפעמים יקר ערך כמו האוויר. יום שלם מרוכז בכמה דקות ושניות. לכן עליו להיות מדויק לחלוטין. חייך תלויים בשעון.

אני עונד את הרולקס הזה כבר 56 שנים.

הוא מלא בזיכרונות שנחרטו בי. ביחד, ראינו את ההרס והשינוי, אך גם את התקווה. אני חושב שלרולקס הייתה תמיד מסורת ומחויבות להביא את שעוניה לעולם האימתי והקשוח ביותר: למים העמוקים ביותר, למים הקרים ביותר או להרים הגבוהים ביותר. שעון רולקס הוא התוצאה הסופית ויוצאת הדופן של טכנולוגיה מכנית מתקדמת. בין אם אני שוחה במימיו הקפואים של האוקיינוס הארקטי או במים הטרופיים של פפואה גינאה החדשה, הרולקס שלי לא עוזב אותי ועוזר לי לשמור על תחושת הזמן.

השעון של דיוויד דובילה

אויסטר פרפטואל רולקס דיפסי

שתפו את הדף הזה