אנה איבנוביץ' הצטיינה בסבב הטניס המקצועי מ-2003 ועד ל-2016. במהלך הקריירה שלה היא זכתה ב-15 תארים במשחקי יחידים בסבב העולמי לנשים, ה-WTA, וביניהם הניצחון בטורניר הגרנד סלאם באליפות צרפת הפתוחה, בשנת 2008. היא העפילה למקום הראשון בעולם והחזיקה בו במשך 12 שבועות ב-2008. הכישרון, הנדיבות וטוב הלב שלה הפכו אותה לאחת השחקניות האהובות ביותר בקהילת אוהדי הטניס והספורט ברחבי העולם. שעון הרולקס שלה מסמל את המסע המתמשך שלה לשלמות, בטניס ובחייה האישיים כאחד.

הטניס היה אהבה ממבט ראשון עבורי. לכבוד יום הולדת חמש, קיבלתי מחבט טניס קטן כמתנה וכך התחלתי. ידעתי שזה מה שארצה לעשות אחר כך. זו הייתה התשוקה שלי: אהבתי ללכת לאימונים, לתחרויות ולהציב לעצמי אתגרים. פשוט אהבתי את המשחק. זה היה כל עולמי.

נולדתי בעיר בלגרד, שהייתה אז חלק מיוגוסלביה. במהלך המלחמה, היה קשה מאוד להתאמן, מכמה סיבות. בקיץ יכולנו להתאמן בחוץ, היו לנו משטחי חימר בחוץ שאהבנו - אבל בחורף, היינו חייבים להמשיך באימונים, ועמדו לרשותנו בריכות מקורות ריקות בלבד.

כל מקצוע דורש הקרבה ועבודה קשה כדי להגיע לפסגה. אין דבר מובן מאליו. תמיד רציתי להיות טובה יותר.

זה היה קשה, אבל משפחתי תמכה בי תמיד. זו הייתה תקופה שבמהלכה הייתי צריכה להתקדם כשחקנית ולנסוע לטורנירים. אבל באותו הזמן היה קשה להשיג אשרה לעזוב את המדינה. היינו חייבים לנסוע מבלגרד לבודפשט באוטובוס, במשך שש או שבע שעות בלילה. ומבודפשט טסנו בטיסות הזולות ביותר שמצאנו.

כל מקצוע דורש הקרבה ועבודה קשה כדי להגיע לפסגה. אין דבר מובן מאליו. תמיד רציתי להיות טובה יותר. תמיד דרשתי מעצמי 100% ואף פעם לא הייתי שבעת רצון. שאפתי לשלמות. אני חושבת שכאנשים, אנחנו תמיד יכולים להשתפר ולשם כך, חשוב שיהיו ערכים נכונים, אמונות נכונות ומניע נכון. אני חושבת שכשואפים לשלמות ולהצלחה בקריירה או בסביבה, זה כרוך בהכרח בכישלונות. אבל הכישלונות מאלפים ומלמדים לעתים יותר מהניצחונות.

הרמתי את הגביע גבוה ככל שיכולתי ומראה הרולקס החדש שלי על פרק היד הזכיר לי את כל העבודה הקשה שלי, את כל מה שבו האמנתי. הכול התחבר.

2008 הייתה שנה מיוחדת מאוד עבורי. הייתי בת 20 בלבד וממעמד של שחקנית חדשה, הגעתי למקום הראשון, שעליו תמיד חלמתי. הכול קרה כל כך מהר. בשנה שקדמה לה הגעתי לגמר אליפות צרפת הפתוחה, והפסדתי, אבל ב-2008 זכיתי בטורניר אינדיאן וולס והגעתי לגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה.

כל החוויות הללו הובילו אותי לניצחון בסופו של דבר באליפות צרפת הפתוחה ב-2008 ולדירוג מספר 1 בעולם באותו השבוע. קיבלתי את הרולקס דייטונה שלי בדיוק לפני תחילת הרולאן גרוס. הזכייה באליפות צרפת הפתוחה הייתה עבורי רגע מרגש מאוד. הרמתי את הגביע גבוה ככל שיכולתי ומראה הרולקס החדש שלי על פרק היד הזכיר לי את כל העבודה הקשה שלי, את כל מה שבו האמנתי. הכול התחבר.

השעון מסמל את המסע המתמיד שלי ואת כל מה שהקדשתי לו, יום ולילה. הוא אינו מפסיק ברגע הזכייה. הוא ממשיך משום שתמיד יש רצון לעשות טוב יותר ולהשתפר. בין אם מדובר בשחקן טניס, אדם, איש עסקים או הורה: אנחנו פשוט רוצים להיות אנשים טובים יותר בכל יום שחולף. זה משהו שנשאר ושרולקס מגלם עבורי: עקביות ושיפור מתמיד.

רולקס הוא לא רק שעון. עבורי, הוא הרבה יותר מזה. הוא מגלם את הערכים שכולנו שואפים לגלם אך לא רק; הוא גם מגלם את אלו שאנו שואפים להעביר לדור הבא.

כשזכיתי באליפות צרפת הפתוחה, היה נראה לי מתאים לחלוק את השמחה עם הצוות שלי ולכן הענקתי במתנה רולקס לכל אחד מחברי הצוות שלי וחרטתי עליהם "Dream Team RG08". כשאני ובעלי התחתנו, החלטנו לתת מתנה לבני המשפחה שלנו כדי שהם יזכרו את היום בדרכם שלהם. החלטנו שהאימהות שלנו יקבלו גם הן רולקס ורכשנו לשתיהן שעון שעל גבו גם חרטנו משהו… הן התרגשו מאוד כשקיבלו אותו.

רציתי שהמשפחה שלי והאנשים הקרובים אליי ביותר יהיו חלק ממשפחת רולקס, משום שרולקס הוא לא רק שעון. עבורי, הוא הרבה יותר מזה. הוא מגלם את הערכים שכולנו שואפים לגלם אך לא רק; הוא גם מגלם את אלו שאנו שואפים להעביר לדור הבא. בדיוק כפי שאנו מקווים להוריש את השעונים שלנו.

השעון של אנה איבנוביץ'

אויסטר פרפטואל קוסמוגרף דייטונה

שתפו את הדף הזה